על הסרט "וילנאס גטאס"

שלום לכל החברים, 19/02/06

כבר זמן מה אני מתכננת להכין מצגת יפה על רחוב גדימינו הרחוב שבו אנחנו גרים והוא בעצם הטיילת של ווילנה. רחוב מודרני שעובר שיפוצים במשך השנים האחרונות רוב הרחוב כבר משופץ. כולל הבתים. אספתי את התמונות מתקופות שונות שצילמתי בו. אבל עוד לא הגעתי להכנת המצגת. החלטתי לכתוב בינתיים כמה מלים ולשלוח לכולכם. ואולי אצרף 2 תמונות בינתיים.

היינו עכשיו כמה ימים בחופשת סוף שבוע ארוכה. כי יום העצמאות הליטאי חל ביום חמישי, והוסיפו יום גשר ביום שישי, שאותו החזרנו ביום ראשון שעבר. בקיצור 4 ימים רצופים לא לימדנו . מחר חוזרים שוב לעבודה. יהיה לנו שבוע עמוס. וגם יגיעו אורחים. אלי מגיעה סופי קוצר, שהייתה מנהלת המרכז הישראלי בסן-פטרבורג והיא מגיעה ליריד הספרים הבינלאומי שמתקיים בסוף השבוע הקרוב בווילנה. היא נשלחה מטעם משרד החוץ עם פרוייקט התנ"ך בפעם הבאה אספר לכם על כך ביתר פירוט. היא תתגורר אצלי עם בתה ענבר, אז יהיה לי נחמד השבוע. מלבד זאת מגיעים אלינו אורחים מטעם פרוייקט חפציבה לביקור קצר בבית-הספר. אנחנו שמחים לארח כל אחד. בית-הספר שלנו מוכן לביקורים בכל שעה משעות היום
רציתי לספר לכם על סרט שמוקרן בימים אלו בווילנה. הסרט הוא על התיאטרון בגיטו ווילנה שהתקיים בתקופת השואה. הסרט צולם לפני שנתיים, אני שמעתי על הצילומים כשרק הגעתי לכאן, כי תלמידי בית-הספר שלנו השתתפו בחלק מן הצילומים והם סיפרו על כך. בימים האחרונים היו פרומואים בטלוויזיה על הסרט, זה כמובן סיקרן אותי. חברתי רגינה קיבלה הזמנה לפרימיירה והזמינה אותי. בדרך היא סיפרה לי שיהושע סובול יגיע לפרימיירה, כי הוא כתב את התסריט. זה הפתיע אותי, כי אמרו שהבמאי הוא ליטאי, השחקנים ליטאים ברובם, ויש גם שחקן או שניים גרמנים. כיוון שיש כאן מעט מאוד ישראלים, ראיתי שיהושע סובול יושב לבד בשורה הראשונה וניגשתי לדבר איתו כמה מילים. הוא היה נחמד מאוד. סיפר לי שהתסריט אכן נכתב על-ידו כי הבמאי פנה אליו וביקש לעבוד לפי המחזה שלו שהוצג בארץ ובמקומות רבים בעולם "גטו". לפני הסרט הופיעה הזמרת ששרה את השירים בסרט, זמרת מקומית מווילנה. היו כמובן נאומים קצרים של המשתתפים בעבודה על הסרט והוצגו גם השחקנים. הצגת בכורה אמיתית. גם סובול דיבר באנגלית והודה לבמאי. התקיימה גם פגישה עם סובול והבמאי בבית הקהילה היהודית ואליה הוזמנו אנשי הקהילה. הייתי גם בפגישה הזו. היה מעניין מאוד. אנשים שאלו אותו שאלות נוקבות. נכחו במקום גם כמה אנשים מבוגרים שהיו בגטו, ונכחו בחלק מן האירועים. היה לי חשוב מאוד להשתתף באירועים הללו.
הסרט הוא חזק מאוד, לא קל לצפייה. כמו שהמחזה בשעתו היה קשה. אך כל מה שקשור בשואה הוא קשה. הסרט עשוי טוב מאוד, מקצועי ורציני. שוחחתי כמה דקות גם עם הבמאי ושאלתי אותו אם הסרט יגיע לישראל. הוא אמר שהסרט מוצג במקביל גם בפסטיבל ברלין, וישתתפו בו גם מפיצים שונים והוא מקווה שהסרט יגיע גם לישראל. הסיפור הוא מאוד מעניין, וגם ייחודי ומשקף סיטואציות קשות מאוד שבהן היו נתונים היהודים בגטו וילנה. התלמידים שלנו שהשתתפו בסרט נראים בכמה סצנות בסרט בצורה די בולטת.

מאז שהגעתי לכאן, אני עוסקת בנושא השואה כמעט בכל יום. קוראת הרבה, מדברת עם אנשים, שואלת את עצמי שאלות וגם מחפשת תשובות באינטרנט ובכל ספר שמזדמן לידי, ויש כאלה כאן. לפני כמה ימים הגיע לבית הספר שלנו ליטאי לשעבר, שמתגורר בישראל ועליו נכתב סיפור של הצלת ילדים מן הגטו והברחתם ליערות, שמו יודל'ה בייליס, הוא סיפר לתלמידים שלנו את סיפורו.

חוץ מכל זה יש גם חיים אחרים. לפני כשבועיים הייתי בבלט ג'יזל. בקרוב אלך לכמה קונצרטים טובים. זה מה שאפשר לעשות בחורף. כי רוב הזמן קשה להסתובב סתם בחוץ. בימים אלו אנחנו נמצאים קרוב ל-0 מעלות. לא כל-כך קר. אבל עוד יהיו כאן ימים קרים לפני שיגיע האביב שלו אנו מחכים בכיליון עיניים.
אשמח לשמוע מכם. אני מחכה למכתבים ולסיפורים שלכם על מה שקורה בארץ.
להתראות מארצות הקור
דודה

ערב פורים 2006

שלום חברים ערב פורים - 2006–03–13

החורף שלנו עומד להסתיים, אבל זה ייקח קצת זמן. בסוף השבוע הקודם חגגו כאן את השבוע הראשון של חודש מרץ שבו אמור להתחיל האביב. מעניין שבכל סוף שבוע כזה הם מקימים דוכנים למכירה של עבודות יצירה של אומנים ועוד דברים. מעין חוצות יוצר. הם תמיד מקווים שיהיו ימים יפים, אבל בדיוק בימים הללו יש שלג כבד. וכך גם קרה השנה. יומיים ירד שלג כבד ולפתע ביום ראשון התבהרו השמיים ורווח לליטאים. יום אחד יפה. היריד התקיים ברחוב גדמינו. זהו הרחוב בו אני גרה. אני לא נהניתי מן היריד הזה השנה כי נסעתי מחוץ לעיר למלון מפואר למדי לסמינר של סוף שבוע, ששמו "לימוד". פעם בשנה נערך סמינר כזה בבית מלון האירוע הזה ברובו מאורגן על-ידי הקהילה ובעזרת הג'וינט. מוזמנים לסוף השבוע הזה מרצים שונים חלקם גם מישראל. הגיעו שני בחורים נחמדים מישראל שאחד מהם, אורן שמו, מרקיד את הצעירים והמבוגרים . והשני , אורי זר, מארגן שירה בציבור ומאוד אהוב כאן.
המרצים היו רבים ומגוונים כולל אנשים שנמצאים בליטא כל הזמן. היו הרצאות על ישראל והמצב הביטחוני והפוליטי. הרצאות על יהדות, תנ"ך, אידיש, חסידות, קולנוע יהודי מטבח ובישולים יהודים וישראלים, ועוד כל מיני דברים שמעניינים את האנשים כאן. היו יותר מ-800 איש. וכל האנשים הללו התכנסו יחד בחדר האוכל לארוחה של ערב שבת. ולמחרת במוצאי שבת, ארוחת ערב עם טקס הבדלה. הדבר החשוב ביותר בכל האירוע הזה היה המפגש בין האנשים. היו פגישות רבות בלובי, בחדרים, בחדרי ההרצאות. במלון הזה יש גם ספא ובריכת שחייה אבל למי היה זמן לזה.
הגיעו אנשים גם מלטביה ומאסטוניה. הסמינר הזה נערך כל שנה משתתפות בו משפחות שלמות. יש מדריכים צעירים מן הקהילה שמעסיקים את הילדים הקטנים. ומדריכים בוגרים יותר שמעסיקים את שכבת הביניים. בדרך כלל מגיעים לסמינר תלמידים רבים מבית-הספר שלנו עם משפחותיהם. הקהילה לא לוקחת ילדים ללא משפחותיהם, גם בין הבוגרים. כמובן שאחרי שנה וחצי שאני נמצאת בווילנה ושנה שנייה בבית-הספר הרגשתי טוב בקרב האנשים, כי אני מכירה אנשים רבים. למרות שאינני דוברת את שפתם, לא ליטאית ובקושי מצליחה לתקשר ברוסית, היה לי נחמד ואפילו מצאתי הרצאות ופעילויות שעניינו אותי. היו כמה הרצאות שניתנו באנגלית ותורגמו לרוסית, ואליהן הלכתי. בחור אחד מאסטוניה בשם טימור פישל נתן מועדון לשירה באידיש. הוא מנגן בגיטרה ומלווה את עצמו, שר אידיש מצוין וגם יודע ללמד. החלטתי ללכת לפעילות שלו. תתפלאו אפילו נהניתי מכך. אני נמצאת בווילנה, זהו מקום שהאידיש השתמרה בו בקרב הקהילה היהודית. האנשים כאן שמרו על האידיש. סימון גורביץ' אחד האנשים הפעילים בקרב הצעירים בקהילה, עד היום מדבר עם הוריו אידיש. הוא כמובן מדבר גם ליטאית רוסית ואנגלית. אך בבית הוא מדבר אידיש. כשאנחנו היינו ילדים, האידיש לא הייתה מקובלת, זו הייתה שפה שסימלה את הגלות. אבא שלי ידע אידיש מהבית, למרות שהגיע לארץ בהיותו בן שלוש בערך, בשנות העשרים, ובעצם עברית הייתה שפת האם שלו. אימא שלי דיברה אידיש בבית שבו גדלה בגליציה המזרחית. כשהגיעה לארץ בשנות השלושים, מיד החלה לדבר עברית וזנחה את כל השפות האחרות. אך בבית כאשר הורינו לא רצו שנבין על מה הם מדברים, הם דיברו אידיש. לכן אנחנו גם שמענו אידיש. כאן מדי פעם אנשים שואלים אם אני מבינה אידיש. אני אומרת קצת, כי אני אכן מבינה קצת. אבל אני יכולה לומר לכם בפה מלא, שממש נהניתי לשיר במועדון האידיש הזה. וזה עורר בי מחשבות נוגות על גורלה של האידיש בישראל. מצד שני בראשית שנותיה של המדינה גם העברית לא הייתה כל-כך חזקה, ואולי בגלל זה היה צורך כל-כך חזק לטפח את העברית ולזנוח את השפות האחרות. בווילנה בקיץ מתקיימים סמינרים של ששה שבועות, ללימוד האידיש. אנשים באים לסמינרים הללו מכל העולם. יש כאן מכון לאידיש.

היום היינו בבית-הכנסת, לאירוע של ערב פורים. הרבה מתלמידנו הגיעו, והיה מאוד נחמד. ביום רביעי אנו חוגגים את פורים בבית-הספר.
ביום חמישי אני נוסעת לריגה כדי להצביע לבחירות לכנסת. כשליחה של המדינה יש לי אישור להצביע בשגרירות. אצלנו אין שגרירות ולכן עליי לנסוע לריגה. כנראה אשאר לסוף שבוע ואחזור ביום ראשון.

לפני כשבועיים התקיים כאן יריד ספרים בינלאומי, ליריד הזה הגיעה מישראל סופי קוצר, שהקימה כאן את הביתן הישראלי, והביאה עמה את פרויקט התנ"ך שבו אנשים כותבים פסוקים מן התנ"ך במדינות שונות. את סופי הכרתי לפני כשלוש שנים כשהגעתי לסן-פטרסבורג. היא הגיעה לכאן עם בתה ענבר. נהניתי מאוד לארח אותם, וגם הכרתי אנשים חדשים ומעניינים. בין האנשים הללו המזכיר הראשון של השגרירות בריגה. שמו דוד לוי. בחור צעיר ונחמד. כמו שאתם מכירים אותי, אני משתדלת להתביית בכל מקום בו אני נמצאת כדי להרגיש נוח ולמצוא לי אנשים שמעניינים אותי. לאחר שעזבתי את פטרבורג, היה לי קצת קשה להתאקלם שוב במקום חדש לגמרי. השנה הראשונה הייתה לא קלה. אבל היום יותר קל לי כאן כי אני מכירה יותר אנשים, ארגנתי לי את החיים כך שיהיה לי קל יותר ויש לי גם כמה חברים.

באפריל תהיה לנו חופשה ממש בשבוע של ערב פסח. אני מתכוננת לנסוע לטייל באחת הערים בפולין, אולי בוורשה אולי בקראקוב. אולי אפילו אסע לאודסה אם אצליח להוציא ויזה. אבל בינתיים שום דבר עוד לא סגור. אולי בסוף לא אסע.
במאי מתוכנן לנו מסע שורשים עם התלמידים מכתה ט' למחוזות שמהן הגיעה אמי. אזור גליציה המזרחית, לבוב טרנופול. מלבוב עד קייב. נבקר בערים אחדות שבהן היו קהילות יהודיות גדולות וגם בבאבי-יאר ובקייב.

למכתב הזה אני מצרפת מצגת שהכנתי במשך שבועיים בערך. המצגת הזו מתארת את רחוב גדמינו שבו אני גרה, זהו רחוב מרכזי בווילנה. במשך הזמן שלחתי לכם כמה תמונות מן הרחוב הזה אך הפעם מצגת שלמה, וגם קצת על ההיסטוריה המוקדמת של ליטא, די מעניין היו כאן נסיכים ומלכים עם שמות שלנו נשמעים קצת משונים: גדמינאס, ויטאוטאס, יוגאיילו ועוד. השפה הליטאית היא מאוד מיוחדת. אני אפילו לא מנסה להבין, אבל גם אני יודעת כבר כמה מלים.
תיהנו, שיהיה לכם פורים שמח וללא הפרעות
מקווה לכתוב לפני פסח ולשלוח עוד מצגת יפה
שלכם דודה